אנדרטת הקיבוצים

 

בלב רמות מנשה, ממערב לקיבוץ משמר העמק, על "גבעת קאת" ("גבעת האיילות" בפי המקומיים) המתנשאת לגובה 239 מטרים, נמצאת אנדרטת הקיבוצים לזכר חברי הקיבוצים שנפלו במערכות ישראל ופעולות האיבה.

 

המיקום נבחר בשל היותו צופה על עמק יזרעאל, "ערש ההתיישבות" וקרבתו לג'וערה ומערת הפלמ"ח מה שמאפשר יצירת משלוש ווירטואלי של מורשת הגנה וההתיישבות.

האנדרטה תוכננה ע"י הפסל סלו שאול מקיבוץ עין גב, ומספרת את סיפור תרומתה של החברה הקיבוצית לביטחון המדינה ואת המחיר הנורא ששילמה.

האנדרטה בנויה בצורת מגדל תצפית עשוי מבטון חשוף עם גרם מדרגות ספיראלי המגיע לראש המגדל וממנו תצפית מרהיבה על עמק יזרעאל, מפרץ חיפה, והגליל התחתון.

בכניסה לאתר מוצבים לוחות אבן שבהם מוטבעת מפת הארץ ופיזור הקיבוצים בה, תחת הכותרת "מאה שנות התיישבות קיבוצית 1910-2010 תרע"א – תשע"א".

מהכניסה מוביל שביל בטון ארוך אל מרכז האתר ולצדו הוצבו לוחות אבן המספרים את סיפור הקמתה של התנועה הקיבוצית ותרומתה להתיישבות, לביטחונה וביצורה של מדינת ישראל במשך למעלה ממאה שנים.

לרגליו של המגדל רחבה ומעליה דגל ישראל ונקודות תצפית עם מפות הסבר על הנוף, את הרחבה  תוחם קיר בטון סדוק שראשו אלכסוני ובמרכזו חקוקות מילותיו של ס. יזהר "נזכור אחים, בנים ורעים אשר יצאו עמנו בפלוגות הלוחמים. אנחנו חזרנו והמה לא שבו עוד".

בצידו המערבי של מגדל התצפית ניצבים קירות אבן מוארכים שעליהם לוחות הנצחה עם שמותיהם של יותר משלושת אלפים חללי התנועה הקיבוצית מראשית ההתיישבות ועד ימינו.

הלוחות מסודרים לפי תקופות עם פרטי הנופלים, והם כוללים את שם הנופל, מקום מגוריו ושנת הנפילה.

על הקיר הראשון שלט הנושא את פרטי ההנצחה ומילים מ"יזכור" שחיבר ברל כצנלסון אחרי מאורעות תל חי: "הנאמנים והאמיצים, אנשי העבודה והשלום, אשר הלכו מאחרי המחרשה ויחרפו נפשם לכבוד ישראל ועל אדמת ישראל".

בהמשך חקוק המשפט "יהא זכרם שמור עמנו לעד" .
מניין החללים מתחיל בראשוני הנופלים בשנת 1913. משה ברסקי מדגניה ויוסף זלצמן מקבוצת כנרת ועד לסוף 2014 בניהם 10 מנופלי מבצע צוק איתן. 

האנדרטה הוקמה ביוזמת התנועה הקיבוצית והקיבוץ הדתי ובעזרת משרד הביטחון, קק"ל והמועצה האזורית מגידו.